חינוך ילדים- כתבה / ד"ר עירית פלג
כולנו אוהבים את הילדים שלנו ומאוד רוצים שיהיו מאושרים ובריאים.
אך האם הבחירות שלנו והחינוך שלנו מקדם אותם לשם?
האם אנחנו יודעים מה טוב להם?
האם אנחנו מאושרים ובריאים בעצמנו שאנחנו יודעים בוודאות את הדרך עבורם?
בכתבה זו אנסה להאיר מספר נקודות שחשובות בעיני בגידול ילדים.
הדבר המרכזי והחשוב הוא 'דוגמה אישית' . הורה היודע להיות מאושר יודע גם להעביר זאת לילדיו ולעיתים ללא מילים והסברים. הורה היודע להתמודד עם תסכולים ואכזבות נותן לילד בטחון שגם הוא מסוגל. הורה היודע לממש את חלומותיו וכישוריו יוצר אמונה אופטימית, תקווה ועשייה דומה אצל הילד. הורה שפיו וליבו שווים מעביר מסרים ברורים ויציבים היוצרים הבנה לגבולות ברורים.
רוצה לומר שמאוד חשוב שההורה יבחן אילו מסרים , אמונות ויכולות הוא מעביר לילד מעצם התנהגותו.
אחד הדברים המרכזיים שכל אדם / ילד רוצה בעולם, זו אהבה. ילד שמרגיש נאהב הוא ילד מאושר. לא פעם התנהגותינו מתפרשת (מבלי שהתכוונו) אצל הילד כמסר הפוך, כמסר שאומר ' לא אוהבים אותי'.
מתי זה קורה?
• כשבאים בטענות לילד באופן תדיר, בניסוחים כמו: "למה עשית...", מתי תבין ש...", " אתה כל הזמן...", "למה לא עשית...", "אתה לא מבין..." וכו'
• כאשר משווים בין הילד ובין אחד מאחיו כשתמיד יוצא שהאח טוב יותר. הילד מבין שהוא פחות טוב, פחות מוצלח, פחות אהוב.
• כאשר מעליבים את הילד.
• כאשר לא מחבקים ומנשקים. מגע פיזי מכיל, רך ואוהב הוא תנאי לתחושת אושר ונאהבות. בעבר היתה לי מטופלת שלא נגעה בבנה מאז שנולד (לא רצתה להוליד את הילד הזה), הילד עם הזמן פיתח מחלה בשם "אסטמנת העור", עובדה שרק החמירה את התקשורת שלו עם אנשים ותחושת הבדידות .
• כאשר ההורה משדר ציפיות לא ריאליות מהילד. לא פעם אנחנו מצפים להצלחות וביצועים מילדים שלא בטוח שיש בהם היכולת לעשות זאת. מצב זה מחליש ויוצר תסכול מתמשך גם אצל ההורים וגם אצל הילדים. לעיתים קרובות הילד חש ש"זה גדול עליו" ומרים ידיים, מוותר מראש על ההתמודדות
כל אחד מאיתנו רוצה להיות חופשי (בכל גיל)
להיות חופשי אין פירושו להתנער מההתחייבויות שלך כלפי יקיריך וכלפי חבריך.
למען האמת, משמעותו היא חופש לבחור להיות אחראי למשהו.
האנשים החופשיים הם אלה שחיים בשלווה עם עצמם.
הם פשוט מסרבים להניח לאחרים לשלוט בהם.
הם מנהלים את חייהם ביעילות שקטה.
אנשים אלה נהנים מחופש הנובע מהגדרות תפקידיהם. אותן הגדרות מכתיבות להם דרכים מסוימות של התנהגות, הנובעות מעצם היותם הורים, עובדים, או פשוט אנשים בוגרים.
אנשים אלה מנהלים את חייהם מבלי שיהיו מוטרדים ממה שאחרים מרגישים בנוגע להכרעות שהם עושים בחייהם (מבלי לפגוע באף אדם). אלה הם אנשים בעלי אחריות, שאינם נכנעים להגדרות אנוכיות, הניתנות על ידי אנשים אחרים למושג האחריות.
אהבה פרושה מתן כבוד לרצון החופשי של הזולת (מבלי לוותר על הצבת גבולות ולמידת אסור ומותר)
גם לילדינו יש רצון חופשי שחייבים לתת לו מקום.
הרצון החופשי הוא החופש לדעות משלי, החופש לבטא רגשות,. החופש לא להסכים עם ההורה.
כן, עלינו ההורים לקבוע גבולות ולהכתיב את המותר והאסור בדברים המשמעותיים והחשובים בענינו. יחד עם זאת יש הרבה מאוד מצבים שאנחנו יכולים לאפשר לילד לבחור ולהחליט (גם אם זה לא מוצא חן בענינו). כאשר יש איזון (החלטת הורים ובחירות של הילד), לא תיווצר תחושה של כפייה ושליטה, אלא שמכבדים גם את דעותיו, שמקשיבים לו, ואפילו יכול להיות מצב שהילד צודק יותר מההורה (זו עוצמה פנימית גדולה להודות בזה), תהייה לילד תחושה ש"יש עם מי לדבר".
רצונך להיות אהוב, אהוב (הבעל שם טוב)
אהוב את הילד שלך כפי שהוא
אז מה צריך לעשות?
• להכיר בכישרונות, כישורים ויכולות של הילד ולעודדו לממש אותם. לא כל ילד יכול להשיג ציונים גבוהים בכל המקצועות. יש לעודד את הילד באותם תחומים שהוא טוב בהם, בכך נחזק את הביטחון והדימוי העצמי שלו. כאשר הדימוי העצמי של הילד טוב, הוא ישאף להצליח גם בתחומים הפחות טובים. ילד עם דימוי עצמי מאוזן יוכל לממש את עצמו ולהרגיש טוב עם עצמו.
אנחנו כהורים תפקידינו לעזור לילד לממש את מי שהוא (ולא לממש את החלומות שלנו)
חיזוקים חיוביים, פרגון, מחמאות יוצרים מוטיבציה וכוחות שבאים לידי ביטוי גם בתחומים
פחות חזקים.
ומהי בכלל הצלחה? ציונים?, כסף? תפקיד? או אולי שמחה ואושר?
• אנחנו כהורים לוחצים ודוחפים כי באמת אנחנו רוצים שלילדים שלנו יהיה טוב, אך הכוונות הללו לא פעם יוצרות כעסים אצל ילדינו והתרחקות שלהם מאיתנו. אנחנו כהורים רוצים להיות העוגן שלהם, להיות הכתובת שלהם לכל דבר ובכל גיל. אם לא נבנה את הקשר הזה בחנוך, הוא לא יקרה. ככל שנלחץ יותר (באופן לא מאוזן), כך הילד יתרחק מאיתנו יותר.
• כדי ליצור תקשורת טובה עם הילד התחילו אתם בשיתוף מחשבותיכם ורגשותיכם לגבי עצמכם והעבודה שלכם, כשהילד ירגיש בטוח הוא ישתף אתכם גם (לא ללחוץ, ולא להעבירם "תחקירים").
• דימוי גוף- ילדים שמנים או בעלי תכונות הפחות מקובלות חברתית נוטים לפתח דימוי גוף נמוך, שגורם להם לשנוא את הגוף שלהם ואת מי שהם. אנחנו כהורים צריכים לעזור להם לאהוב את עצמם וללמד אותם התנהגות גופנית בריאה. כדי שילד יהיה בריא אנחנו צריכים ללמד אותו התנהגות והתנהלות בריאה. לא להטיף לו "שיפסיק לאכול כי הוא שמן". לכל אחד יש את הגוף שמתאים לו ושנולד איתו: גדול, רחב, קטן, צר... הדוגמה האישית היא זו שקובעת. משפחה שאוכלת בריא ומדגישה את חשיבות הפעילות הגופנית, ומעודדת לשינה מספיקה וטובה תיצור אצל הילד תחושה בריאה וקבלת הגוף.
הורה עם דימוי גוף נמוך, ילמד ילד לא לאהוב את גופו (אדם יכול ללמד רק מה שהוא יודע)
אושר האדם תלוי במידת אמונתו בהשגתו.
תאמין שאתה יכול להיות מאושר והילד שלך יאמין גם הוא.
