יום רביעי, 2 בדצמבר 2015

הפנים שלנו כמפתח לאהבה

אחת הסוגיות המעסיקות את המין האנושי היא איך בוחרים בני זוג, ומהי הבחירה הנכונה?

הברירה הזוגית בתהליך האבולוציה הוא עקרון הקובע את ההתאמה הטובה ביותר במציאת בני זוג לשם הישרדות ורבייה. עקרון הברירה הזוגית היא הנחה כי שני זווגים יתפתחו כך שיצליחו למקסם את העברת הגנים האישיים שלהם הלאה לדורות הבאים.

לגבר יש תאי זרע רבים, קטנים וזריזים. ולאשה יש בציות מעטות, גדולות ונייחות. האישה משקיעה בנשיאת העובר וגידולו לאחר לידתו. הבדלים אלה גורמים לאסטרטגיות מיניות שונות, ולבחירות בני זוג משיקולים שונים.

הגבר חושק באשה פורייה דבר שיאפשר לו להגדיל את הייצוג הגנטי שלו לאורך דורות, והאישה חושקת בגנים טובים ויכולת לספק משאבים.

לכל אדם הזיווג הייחודי המתאים לו על פי המערכות הביולוגיות שלו, וזו גם הסיבה שיש שונות במידת האטרקטיביות שבה אנו רואים בני זוג פוטנציאלים. מה שאטרקטיבי בעיני לא בהכרח אטרקטיבי בעיני האחר. התאמה ביולוגית טובה חייבת להיות דו כיוונית, דהיינו שהאישה מתאימה ביולוגית לגבר והגבר מתאים ביולוגית לאישה.

חכמתו של הטבע באה לידי ביטוי ביצירת פנים ייחודיות לכל אדם. הפנים הם איבר שבו מוצגת אינפורמציה רבה על האדם, ולמעשה הם משקפים את המערכות הביולוגיות שלו, כמו: גנים, מערכת חיסון, הורמונים, מערכת השלד ועוד. הפנים הם כרטיס הביקור שלנו, הכל רשום בהם, ובאמצעותם נוכל ללמוד על האדם . בשל כך הפנים עשויים לעזור בבחירה ביולוגית טובה של בני זוג

כפי שצוין, לנשים ולגברים מאפיינים וצרכים שונים בבחירת בני זוג. עובדה זו מסבכת עוד יותר את הבחירה. מה שמתאים לגבר לא בהכרח מתאים לאישה, ולהיפך.

והיכן מקומם של התרבות, החינוך, האקלים וכו'? דוויס באס חקר 37 תרבויות וגילה שהשיקולים בבחירת בני זוג אצל גברים ונשים אינה תלויה בתרבות, בחינוך, בדת. מחקרים רבים מאוד הראו שהשיקולים הביולוגיים ראשונים בחשיבותם בהתאמה זוגית ולאחריה יבואו השיקולים האחרים. קרי, ההתאמה הביולוגית הינה תנאי ראשוני והכרחי להתאמה זוגית טובה, שמשמעה הישרדות ורבייה. על בסיס ההתאמה הביולוגית הטובה בני הזוג יפתחו את מערכת היחסים ביניהם ויצרו את התכנים, הערכים והיחסים ביניהם. התאמה ביולוגית טובה תגדיל את הפוטנציאל להתנהלות זוגית טובה.

בשל כל אלה כדאי לאדם למקד את תשומת ליבו בבחירת בני זוג לפי ההתאמה הביולוגית לטובת רבייה מוצלחת ובריאות הצאצאים שיבטיחו הישרדות לדורות.

Buss,D. Sex differences in human mate preferences: Evolutionary hypotheses tested in 37 cultures. (1989). Behavioral and brain sciences,12,1-49. http://ewyner.com/psychology/Studies/Buss%20(1989).pdf

Michael J. Sheehan .,& Michael W. Nachman.Morphological and population genomic evidence that human faces have evolved to signal individual identity. Nature Communications, Article number:4800 doi:10.1038/ncomms5800 Received 17 April 2014 .Accepted 24 July 2014. Published 16 September 2014. http://www.nature.com/ncomms/2014/140916/ncomms5800/full/ncomms5800.html

האם את/ה מונוגמי או פוליגמי

מה אנחנו? מונוגמים (בן זוג אחד) או פוליגמים (ריבוי בני זוג)?

מבין כ 5000 מיני יונקים רק כ 4% נחשבים כאלה ששומרים על קשר זוגיות קבוע לאורך תקופות ארוכות. ואיפה נמצא האדם? למרבה ההפתעה האדם הינו יצור חריג והוא נכלל מבין 4% מהיונקים שנחשבים מונוגמים. אז איך קרה שבני אדם הפכו להיות מונוגאמים.

למרות המבט הרומנטי שאנו אוהבים לחשוב בדבר בני הזוג, הסיבה למונוגמיות טמונה באבולציה.

על פי המחקרים, הסיבות על היותנו מונוגמים רבות ומגוונות, כמו, הימנעות מפגיעה בעוללים מפני זכרים דומיננטים שאינם האבות הביולוגיים, או בשל המשאבים והמאמצים הרבים הנדרשים בגידול הצאצא המחייב עיגום משאבים, ועוד.

האם ניתן לזהות את אופי החברה והזוגיות עפ"י המראה החיצוני? האם ניתן לדעת אם אופי החברה הוא מונוגמי או פוליגמי?

גודל האשכים וגודל הגוף הם גורמים קריטים המלמדים על ההתנהגות החברתית ואופי החברה.

אחד הדברים הראשונים שיש להביט בהם על מנת להבין אם החברה הינה מונוגמית או פוליגמית הוא יחסי המשקל והגודל הפיזי בין זכרים לנקבות.

ככל שהבדלי המשקל וגודל הגוף בין זכרים לנקבות גדול, כך ההתנהגות הפיזית ,האלימות, השליטה והכוחנות בקרב זכרים גדולה יותר, וזאת על מנת לזכות בנקבות. זכרי גורילה הם כבדים וגדולים כפי שניים מהנקבות, גורילות הם בעלי גודל אשכים קטן ביחס לגוף משום שהתחרות בין הזכרים היא אינה תחרות זרעית אלא תחרות כוחנית, פיזית. ישנו זכר אחד שולט ולו הרמון נשים.

לעומת הגורילה זכרי הבבון כמעט וזהים בגודלם לנקבות הבבון, כלומר התחרות אינה פיזית כוחנית אלא תחרות זרעית ועל כן לזכר הבבון גודל האשכים גדול ביחס לגוף. יחס זה מראה על חברה מתירנית שבה מתקיימים חיים פוליגמים, ובשל כך הזכר צריך לגבור על זכרים אחרים על ידי איכות זרעית.

ומה לגבי האדם? זכר האדם גדול ב-20% לערך מגודלה של הנקבה, כלומר האדם נמצא בין הגורילות לבבונים מבחינת גודל פיזי ביחס לאשכים, מצד אחד הוא אינו גדול פיזית בצורה שמאפשרת שליטה מלאה ומצד שני הוא אינו זהה בגודלו דבר שמצריך תחרות זרעית. גודל האשכים ביחס לגוף של זכר האדם הוא בינוני ,דבר שלא מאפשר תחרות זרעית מלאה ומצד שני לא שליטה כוחנית מלאה. בשל כך האדם מצא דרך חיים שתאפשר לו לקיים הפצה זרעית. דרך חיים זו היא המונוגמיה.

כשבוחנים את שאר המינים שחיים בדרך מונוגמית ניתן לזהות יחסים פיזיולוגים זהים כמו אצל האדם, לדוגמה, הפינגווין שלולא המונוגמיה לא הייתה לו אפשרות לקיים את הצאצא וכלה במינים נוספים שהמונוגמיה הבטיחה את קיומם.

אם כן אנו רואים כי יחסי הגודל בין זכרים לנקבות וגודל האשכים מלמדים על התנהגות חברתית ואופן של בחירה זוגית.

האם לשיניים יש תפקיד במבנה החברתי?

בחברה הבנויה על כוחניות כמו בחברת הגורילות השיניים מהוות תפקיד נוסף מעבר להיותן חותכות מזון. ניבי השיניים מהווים כלי נשק במאבק על נקבות ומייצרים איום עבור האחרים.

אצל בני האדם מאז קדם, הניבים קטנו, התקצרו והפכו לפחות מחודדים. הניבים של האדם אינם מהווים איום כלשהו. אחת הסיבות לכך היא משום שבחברה המונוגמית אין תלות באלימות כדי להשיג נקבות. השיניים והניבים משקפים גם הם אופי של חיי חברה ומבנה חברתי.

אם כן, מבנה השיניים מלמד על מאפיינים חברתיים לרבות מבנה מונוגמי או פוליגמי.

ניתן ללמוד שהמראה הפיזי של בעלי החיים מלמד על מבנה החברה ובעיקר על היחסים הזוגיים. הפזיולוגיה התפתחה כדי לשרת את צרכי בעלי החיים בדרך שבה הם יוכלו לשרוד באופן היעיל והבטוח ביותר.

האדם הינו יצור מונוגמי וכדי לקיים קשר מונוגמי עליו להיקשר לאדם אחר באופן כזה שיבטיח את הקרבתו עבור האדם האחר.

האבולוציה יצרה מערך קשרים ביולוגים שיבטיחו את ההקשרות ושיצרו בהפעלתם תחושה ורגש שיבטיחו את הקרבתנו עבור אדם אחר. הרגש והתחושה שנוצרה בעקבות הביולוגיה הינה מה שאנו מכנים "אהבה".

כדי שתתאפשר מונוגמיה חייבת להתקיים תחושת ה"אהבה"

האהבה באה לחזק את המונוגמיה מבחינה ביולוגית

לארי יאנג, מדען מוח טוען שהמוחות שלנו בנויים לזוגיות. האיברים "פיתחו את המנגנון הדרוש ליצירת היקשרות רגשית."

את ההיקשרות מעוררים האוקסיטוצין, המופק במגע אינטימי בקרב אנשים ובעלי חיים, והדופמין, האחראי לרגשות החדווה

והשמחה. לכן האהבה היא תולדה של קוקטייל של חומרים כימיים שבאים לידי ביטוי בקשרים זוגיים.

האם המונוגמיה יעילה עבור האדם, האם היא חשובה להישרדותו של האדם?

מחקר, שנערך בראשותו של הקרדיולוג ד"ר אמין דאוולה ( Daoulah), מצא כי גברים החיים עם יותר מאישה אחת

עלולים לסבול מעלייה של פי 4.6 למחלות לב. "יש ראיות לכך שלמונוגמיה יש השפעה בריאותית מיטיבה. שיעור מחלת

לב כלילית (CAD) ומחלות עורקים, היה גבוה יותר אצל גברים פוליגמים מאשר אצל גברים מונוגמיים. הגברים

הפוליגמיים היו בעלי סיכון מוגבר של פי 3.5 לחלות במחלות בעורק הראשי ופי 2.6 למחלות כלי דם.

בחירת בני זוג

האדם הינו יצור מונוגמי וזאת אנו רואים גם על סמך הראיות הפיזיות. אם כן, החשיבות הגדולה של האדם היא בבחירת בני

זוג. אך כיצד האדם יודע אם הבחירה שהוא עשה "נכונה", כיצד הוא יודע לבחור מבין כלל האפשרויות.

המאמר "הפנים שלנו כמפתח לאהבה" מציג את היכולת של האדם לזהות פרמטרים יחודיים וביולוגים אצל אדם אחר.

המפתח כאמור הוא במראה.

המראה החיצוני מהווה "מפה" שבאמצעותה הפרט יכול לעשות בחירות כדוגמת בחירת בני זוג.

בעידן המודרני לאדם נוצרה בעיה, גודל ההצע שיש לאדם בבחירת בני זוג הולך וגדל ובעיית הבחירה הולכת ומחריפה.

גידול האוכלוסין בעולם, המעבר לעיר, העולם האינטרנטי והשפע גורם לאדם לעמוד בלי היכולת לבחור. בעיית הבחירה

מול השפע והמגוון נקראת "הפרדוקס של הבחירה שאותה היטיב להגדיר פרופ' ברי שוורץ". ובעיה זו תלך ותחריף עם

השנים.

חברת Facetrom הינה הפיתרון היחידי והאופטימלי ביותר עבור הבחירות הנכונות ביותר.

Facetrom מנתחת את המראה של האדם ובאמצעות טכנולוגיה מהפכנית היא מזהה את ההתאמה האופטימלית בין האנשים מבחינה ביולוגיות והיא מתאימה את בן הזוג המתאים ביותר לכול אחד לפי הביולוגיה הייחודית לו.

Benshoof, L., Thornhill, R. The evolution of monogamy and concealed ovulation. Journal of Social and Biological

Structures. 1979;2:95–106

יום שבת, 14 בספטמבר 2013

בחירה חופשית-האומנם?

תקציר

נושא הבחירה החופשית הינו נושא שכל תחומי המדע עוסקים בו. מאז קיומו של המין האנושי מנסים פילוסופים, תיאורטיקנים ואנשי מדע לבחון את השאלה: האם יש לנו או אין לנו בחירה חופשית, שהרי בהגיענו לתשובה באשר לבחירה החופשית נבין אולי את המהות האנושית. במאמר זה אציג מספר תיאוריות ומחקרים המערערים ומעוררים את שאלת קיומה של הבחירה החופשית, ואם אין לנו בחירה חופשית, מה כן יש לנו.

בחירה חופשית- האמנם?

ד"ר עירית פלג

נושא הבחירה החופשית הינו נושא שכל תחומי המדע עוסקים בו, ומאז קיומו של המין האנושי מנסים פילוסופים, תיאורטיקנים ואנשי מדע לבחון את השאלה: האם יש לנו או אין לנו בחירה חופשית, שהרי בהגיענו לתשובה באשר לבחירה החופשית נבין אולי את המהות האנושית.

בדיון בשאלת הבחירה החופשית מתעוררות שאלות מהותיות, כגון:

מיהו זה שבוחר? האם המוח? בהנחה שהמוח שלנו מודע לעצמו,מזהה את הבחירה ויודע גם לפקח עליה. או אולי זה "אני" שאינו תלוי במוח, ישות שמנותקת מהתודעה-מהמוח.

על אילו סוגי בחירות אנחנו דנים? האם אנחנו בוחרים את הערכים והמטרות שלנו ? האם יש לנו בחירה על תכונות אופי רצויות, או אולי על בחירת עיסוק וקריירה, האם אנחנו בוחרים את בני/בנות הזוג שלנו, האם אנחנו יכולים לבחור להיות יותר חברותיים, אמפאתיים, סובלניים , האם אנחנו יכולים לבחור את הרגשות שלנו וכו'.

מה זה אומר להיות מסוגל לבחור? כדי שתהיה היכולת לבחור צריכה להיות מחשבה מודעת. האם יש לנו היכולת להיות במודעות מוחלטת כל הזמן? האם המחשבה מושפעת מגורמים שאינם בשליטת האדם שמשפיעים על הבחירה?

מה רמת החופש הפנימי -אם הוא קיים? עד כמה תחושת החופש הסובייקטיבית הנחווית תקפה? כמה מההתנהגויות נקבעות על ידי גורמים הנמצאים מחוץ להכרה המודעת וכמה מנוהלים על ידה?

האם האדם הוא יצור הגיוני? האם בני אדם הם יצורים הגיוניים באופן ראשוני אשר מכוונים את התנהגותם כלפי סיבה או שהם באופן כללי מוכוונים על ידי כוחות לא הגיוניים.

מיהו זה שחוקר את חופש הבחירה? חקירה "אובייקטיבית" הינה חקירה שהחוקר חוקר דבר מה שנמצא מחוץ לו, מחוץ ל"עצמו". אך מיהו זה החוקר את מוחו של האדם? האדם! קרי האדם חוקר את עצמו. והרי ידוע כי הידע האנושי על האדם (גוף ונפש) מוגבל הוא. האם ניתן לסמוך על חקירה זו?

סובייקטיבית-אובייקטיביות :האם בני אדם מתחילים את החיים בעולם חוויות אישי סובייקטיבי, שהוא המשפיע העיקרי על התנהגותם? או שהתנהגותם מושפעת קודם כל, אם לא באופן בלעדי, מגורמים חיצוניים אובייקטיביים? קרל רוג'רס, הצהיר: "עולמו הפנימי של האינדיבידואל נראה כבעל השפעה חשובה יותר על התנהגותו מאשר גירויי הסביבה החיצונית. בשביל רוג'רס עולם החוויות הסובייקטיבי של האינדיבידואל הוא בחשיבות עליונה והתנהגותו הנצפית היא תמיד לא מובנת ללא התייחסות אליו. סקינר הביהביוריסט טען: שהתנהגות האדם היא במידה רבה תוצאה של גורמים חיצוניים, אובייקטיביים הפועלים עלינו

בעיית הגוף והנפש העסיקה את האדם בכל הדורות, ותיעוד על כך יש בידינו בכתביו של אריסטו. שאלת גוף נפש היא שאלה אודות הזיקה שבין המוח (איבר פיזיקלי) והתהליכים הפיזיקליים החלים בו לבין הנפש (mind) והתהליכים הרוחניים-נפשיים המיוחסים לה.

תיאורטיקנים וחוקרים רבים ניסו ומנסים למצוא תשובות לשאלות סבוכות אלה. שעה שנדע מהו או היכן הוא או מיהו אותו חלק שאחראי על הבחירה בגופנו ו/או בנפשנו אם יש כזה, אזי נוכל ל להבין את המהות האנושית.

התפיסה הפסיכואנליטי על הטבע האנושי

פרויד שלל את הרצון החופשי והחופש הפסיכולוגי, את הרציונאליות ואת כבודו של המין האנושי. התיאוריה הפסיכואנליטית גם מתארת את האדם כרע בבסיסו, כאשר כוחות החברה (והנציג הפנימי של, הסופר אגו) מונעים מהאדם להשמיד את עצמו. פרויד היה פסימי מאוד וראה בפלישת הנאצים לאוסטריה ובמלה"ע II תוצאות טבעיות של הדחף התוקפני של האדם כאשר אין דבר שירסן אותו. התיאוריה רואה את האדם כיצור פסיבי, כלי משחק סביל במאבק המתחולל בתת מודע שלו. לפי התיאוריה הפסיכואנליטית, רק פסיכואנליזה מקיפה יכולה לתקן חלק מההשפעות השליליות של ההתנסויות המוקדמות ויכולה לעשות זאת בהיקף מוגבל. תפקידה לוודא ש"במקום בו היה איד, יהיה אגו".

התפיסה הבהוויוריסטית על התנהגות אנושית

הגישה הביהביוריסטית להתנהגות היא דטרמיניסטית, ומתמקדת במרכיבים הסביבתיים. היא הושפעה מרעיונותיו של דארווין: תהליך הלמידה (בעיקר התניה אופרנטית) מעצב את רפרטואר ההתנהגויות של אדם כך שיתאימו לסביבתו. אנשים משתנים מרצונם ע"י אירועים ומצבים בסביבתם. לתיאוריה זו אופטימיות חזקה באשר ליכולת האדם לשנות את התנהגותו אם תשתנה סביבתו. התיאורטיקנים של הלמידה החברתית מתארים את האישיות האנושית כפסיבית בבסיסה ומעוצבת ע"י כוחות שאינם בשליטתה.

התפיסה ההומניסטי על טבע האדם

רוב הפסיכולוגית ההומניסטים לא מערערים על הטענה שמשתנים ביולוגיים וסביבתיים יכולים להשפיע על ההתנהגות, אלא שהם מדגישים את תפקידו של האדם ביצירת והגדרת גורלו שלו ומקטינים את חשיבות הדטרמיניזם של הגישות האחרות. אנשים הם טובים באופן בסיסי, חותרים לגדילה ולמימוש עצמי, פעילים וניתנים לשינוי. אדם הוא בריא פסיכולוגית אם הוא צועד לקראת מימוש עצמי (בריאות פסיכולוגית היא תהליך ולא מצב סופי).

שפינוזה בספרו ב"אתיקה" (1677) אמר שאדם חושב בטעות שהוא חופשי,בני אדם חושבים שהם יוצרים את הפעולה ומתעלמים מסיבת הדטרמיניזם, הרעיון של חופש היא התעלמות מהסיבות של הפעולה.

הובס, יום, מיל ורבים בעקבותיהם, טענו שאין כל ניגוד בין דטרמיניזם וחופש בחירה. מקור תחושת הניגוד בין השניים הוא בטעות. חופש בחירה אינו מנוגד לדטרמיניזם, אלא לכפייה מבחוץ. מעשיו של אדם יכולים להיות כפופים לחוקים, ובכל זאת הוא יחוש חופשי, משום שמעשיו אינם נכפים עליו. הדבר דומה לחוקי הטבע, שהם מתארים כיצד דברים נעים אך אינם כופים עליהם לנוע; כך גם מעשי האדם מתוארים על ידי הסיבתיות, אך היא אינה כופה על האדם את דרכי הפעולה.

שופנהאואר שולל את האפשרות שההבנה שלנו את עצמנו או המודעות שלנו לעצמנו מגלות את חירותנו האמיתית.(בלקברן,1999). אומר שופנהאור: הרצון הוא מה שאנו. הרצון מאפיין גם את עולם הצומח והדומם. הרצון או הרצון לחיים הוא חסר מטרה ואינו מופנה כלפי אובייקט מסוים. ההשתוקקות היא טבעו האמיתי של רצון זה, הרצון תמיד רוצה- לפיכך שום מטרה אינה יכולה לשים להשתוקקותו זו קץ.כיוון שאין יעד אמיתי לפניו, כמיהתו של הרצון אינה יכולה לבוא אף פעם לידי סיפוק. כיוון שההגעה ליעד אינה אפשרית, כי היעד מוחלף תדיר,הרי יוצא מכך שגם הסבל הוא מצב קבוע. הרצון הלא פוסק מלהימנע מסבל הוא אינו מוליד אלא שינוי בצורה של הסבל.

הפיזיקאי, ריצארד פיינמן אמר שלעולם לא נוכל להבין את מה שאנחנו לא נוכל ליצור.

אברהם מאסלו (1954) וקרל רוג'רס (1951) פיתחו את תיאוריות הטרואוסטאטיות . אלה מציגות את האינדיבידואל כמונע באופן בסיסי ע"י חיפוש מתמשך של גדילה ומימוש עצמי. אנשים לא חיים מהפחתת דחף בלבד. במקום לכוון את התנהגותם לעבר הפחתת מתח, בני האדם, באופן טבעי, מחפשים באופן עקבי גירויים חדשים והזדמנויות מאתגרות למימוש עצמי. התפתחות האישיות מתרחשת בשל מגמת מוטיבציה בסיסית זו.

פרופ' גלימצ'ר בספרו Decisions, Uncertainty, and the Brain"" אומר ש" אין אף חלק מיסטי, אין 'רוח הבחירה החופשית' שנמצאת מחוץ למישור הפיזי או שאינה נגישה לשיטות המחקר שלנו. "כשאתה מתלבט בין שתי אפשרויות, אני יודע אילו מעגלים עצביים במוח שלך פועלים, אף חוליה בתהליך אינה חסרה, ואני יכול להגיע לניבוי עם מובהקות לגבי הבחירה שתעשה. אלה חדשות מפתיעות לאנשים שמאמינים שהרצון החופשי שלנו הוא משהו נסתר שאי אפשר להסביר באמצעות מדעי הטבע".

שאלת חופש הבחירה מרתק גם את אנשי המדע, ומידי יום נעשים מחקרים המנסים לתת את התשובה לכך. אציג מספר מחקרים המאירים את מורכבותה של שאלה זו.

מתי מתרחשת המודעות?

מחקר, שפורסם בכתב העת המדעי Journal of Cognitive Neuroscience, מגלה כי קודם מתקיימת התגובה לגירוי כלשהו ורק אחר כך מגיעה המודעות לגירוי .( 1999 Haggard,P.,abd E.Magno). (McCloskey,D.I.,J.G. Colebatch,E.K.Potter, and D. Burke 1983.) אנחנו פועלים לפני שאנחנו מודעים לכך, נראה כי המודעות עוקבת אחר הפעולות ולא מפעילה אותן Wegner,D 2002) כשאנחנו פועלים בדחיפות -אוטומטית- המודעות מגיעה הרבה אחרי((Libet 1981). ממצאים מחקריים אלה קובעים כי המודעות מגיעה אחרי התגובה. והיות ובחירה מלווה במודעות, מכאן שיש גירוי ותגובה ללא מעורבות הבחירה.

השפעות הורמונאליות

בספר "המוח הנשי" קובעת לואן בריזנדיין, נוירו-פסיכיאטרית, בלי כחל וסרק: "מצאנו שהשפעות ההורמונים על מוח האישה גדולות עד כדי כך, שאפשר לומר שהן יוצרות את המציאות של האישה. ההורמונים יכולים לעצב את הערכים והמאוויים של אישה ולקבוע בעבורה, מדי יום ביומו, מה חשוב. הביולוגיה היא אכן הבסיס לאישיותנו ולנטיותינו ההתנהגותיות. אבל כאשר אנחנו מנסים להתכחש להשפעתה של הביולוגיה על המוח בשם הבחירה החופשית - והתקינות הפוליטית, אנחנו נלחמים בטבע שלנו עצמנו. אם נכיר בעובדה שהביולוגיה שלנו מושפעת מגורמים נוספים, ביניהם הורמוני המין שלנו והתנודות ברמותיהם, נוכל למנוע ממנה ליצור מציאות קבועה השולטת בנו. המוח אינו אלא מכונת למידה מוכשרת ".( בריזנדיין, 2008 )

הורמון האהבה- מחקר שנערך באוניברסיטת חיפה ", ופורסם במגזין Biological Psychiatry מצא כי ההורמון אוקסיטוצין, הידוע בכינויו "הורמון האהבה" משפיע על התנהגויות כמו אמון, אמפתיה ונדיבות ומשפיע גם על התנהגויות מסוג אחר לגמרי כמו קנאה ושמחה לאיד. ד"ר סימון שמאי צור כמי שערכה את המחקר מציינת "בעקבות הממצאים אנחנו מניחים כי ההורמון קשור להעצמת רגשות חברתיים באופן כללי-אם הסיטואציה היא חיובית ההורמון יחזק התנהגויות פרו-סוציאליות ואם הסיטואציה היא שלילית, ההורמון יחזק את הרגשות השליליים.( 2009 Simone G. Shamay-Tsoory)

השפעה גנטית

ה- DNA הינו תרכובת כימית סבוכה הנמצאת בגרעין התא, ולפי המשוער היא הקובעת את התכונות התורשתיות של יצורים עליים. מבנה ה DNA בתוך התא קובע את היסודות המרכיבים את התא וגם את החומרים (חומרים בסיסיים או אנזימים), שבהם הוא ישתמש כדי למלא את תפקידו.

קיימים מחקרים רבים מאוד המקשרים בין גנטיקה לתכונות אופי, לעמדות, אמונות ועוד. אסתפק במספר דוגמאות:

גנטיקה ואושר- מחקר בריטי שהתפרסם בכתב העת לגנטיקה אנושית טוען כי הדרך אל האושר תלויה בעיקרה בגנטיקה. מדענים מ-London School of Economics מצאו, לדבריהם, את הגן שמשפיע על מידת שביעות הרצון של בני אדם מחייהם. מהתוצאות עולה שאנשים הנושאים את הגן 5-HTT נוטים לחוש מאושרים יותר. הגן המדובר, אחראי לאופן שבו תאי עצב מנהלים את חלוקת רמות הסרוטונין, הכימיקל אשר שולט במצבי הרוח. חוסר איזון של סרוטונין במערכת העצבים עשוי לגרום למגוון מחלות, וביניהן לדיכאון ולחרדה. המחקר גורס שאנשים להם שני סטים של גן האושר - אחד מכל הורה - יש סבירות גבוהה פי שניים להיות מרוצים מחייהם, בהשוואה למי שלא נושא את הגן.( Lukas 2005)

גם הפסיכולוג ד"ר דויד ליקן, מחבר הספר Happiness: Its Nature and Nurture טוען שהניסיון להיות מאושר דומה לניסיון להיות גבוה יותר, ובקיצור - בלתי אפשרי. כלומר, מדובר בתכונה מולדת, שאין איתה ועם גורמים חיצוניים כמו חשיבה חיובית או הדרך בה נבחר לחיות כל קשר.

גנטיקה ואמפתיה- מחקרים הראו כי השפעת הגנטיקה על תכונת האמפתיה גדולה יותר מההשפעה הסביבתית על תכונה זו (Gyurak 2013) .

לרקדנים גנים שונים- במחקר שהתפרסם בכתב העת המדעי Public Library of Science Genetics מראים הפסיכולוג פרופ' ריצ'רד אבשטיין מהאוניברסיטה העברית ועמיתיו למחקר כי בבדיקת DNA אצל רקדנים, אפשר להבחין בשוני עקבי בשני גנים מרכזיים, להבדיל מיתר האוכלוסייה. פרופ' אבשטיין ועמיתיו למחקר בדקו 85 רקדנים וסטודנטים מתקדמים לריקוד בישראל ומצאו משתנים של שני גנים שמספקים את הקוד למוביל הסרוטונין ולקולטן a1 ארגינין-וזופרסין. ב"טיפוס" הרקדן יש מאפיינים אישיותיים שחסרים אצל מי שאינם רקדנים או שאינם באים אצלם לידי ביטוי בצורה כה חזקה. המאפיינים הם: רגישות גבוהה לתקשורת, לרוב בעלת אופי סמלי או טקסי, ונטייה חזקה לרוחניות. ( www.hayadan.org.il). מחקר כזה ורבים אחרים שכמותו מעוררים את השאלה, האם הרצון החופשי בוחר את המקצוע או העיסוק, או המבנה והמורכבות הפיזיולוגית היא זו שקובעת . לא אחת אנו שומעים אנשי מקצוע שאומרים "שהמקצוע בחר בהם" ולא הייתה להם אפשרות אחרת.

אבולוציה

דארווין טען כי המינים השונים החיים כיום התפתחו מאבות קדומים משותפים שהיו שונים מהם; כאז כן עתה, תהליך השינוי - האבולוציה - מתרחש בדרך של ברירה טבעית.

על פי תורת האבולוציה תהליכים אקראיים גורמים למוטציות גנטיות וכתוצאה מכך לשינוי בתכונות של בעלי החיים. "הברירה הטבעית" דואגת לכך שרק אלו המתאימים ביותר לסביבתם שורדים ומעבירים את התכונות החדשות שרכשו לצאצאיהם על פי חוקי התורשה. זהו המנגנון ה(ניאו)דרוויניסטי של יצירת המורכבות המופלאה בטבע ללא צורך במתכנן. רבים סבורים שהעובדה שכוחות אבולוציוניים מעצבים את התנהגותינו משמעה שהתנהגויות אלו טבעיות ובלתי נמנעות.

אבולוציה כימית- סוציוביולוגים טוענים שעולמם הרגשי והתודעתי של בני אדם מווסת על ידי מנגנונים ביוכמיים שעוצבו על ידי מליוני שנות אבולוציה. גם רמת שביעות הרצון שלנו הסובייקטיבית נקבעת על ידי מערכת מסועפת של הורמונים,קולטנים,מוליכים עצביים, וחומרים ביוכמיים כגון הסרוטונין, הדופמין, הנורפינפרין, הפרולקטין, והאוקסיטוצין. מערכת מסועפת זו דואגת, מסיבות אבולוציוניות, לשמור על רמת אושר די קבועה, משום שהאבולוציה מעוניינת רק בהישרדות וברבייה.

פסיכולוגיה אבולוציונית - פסיכולוגיה אבולוציונית היא ענף בפסיכולוגיה החוקר את התנהגות האדם מנקודת מבט אבולוציונית ופילוגנטית. ההנחה העומדת בבסיס התחום היא, שישנן סיבות אבולוציוניות האחראיות להתנהגות האדם, כמו גם להתנהגות יתר בעלי החיים. התנהגות בני האדם עוצבה בהתאם לחברה בה הם חיו במשך אלפי ועשרות אלפי השנים האחרונות .הסברה היא שקיימת ברירה טבעית גם למאפיינים התנהגותיים, וכי שכיחותם של דפוסי התנהגות ותכונות התנהגות המסייעים לפרט לשרוד עולה במהלך הדורות, כחלק מתהליך של אדפטציה.

הגישה הממטיקה[1] – בני אדם הם תוצר של גנים וממים. התרבות מתפתחת תוך שימוש במכונות (בני אדם) שיכולות לשכפל ממים ולהפיץ אותם בעולם הפצה שלא רק באמצעות גנים אלא גם באמצעות חיקוי והעתקה. לממים יש חיים משל עצמם ללא תלות בנו. הם יוצרים את האבולוציה התרבותית. ממטיקה שואלת איך יכולות להיווצר חוויות סובייקטיביות ע"י התנאים האובייקטיביים במוח? אנחנו יודעים היום כי אותו "איש" מרגיש שהוא בחר, אחרי שכבר הייתה למעשה הכרעה של הגוף לגבי הפעולה (דוקינס 1976).

איך ומה באמת אנחנו חושבים

כאשר אנחנו מביטים בתמונה חסרה , או במצב מסויים, אנו משלימים במוחנו את האלמנט שאנו חושבים שהוא חסר. אנחנו מניחים הנחות ויוצרים הכללות והשלמות לגבי העולם, ולכן אנחנו יכולים לתאר מציאות שאינה קיימת כלל. אנחנו שופטים כל דבר ביחס לסביבתו, והמוח עושה פעולות של בנייה ואפילו השערה והמצאה. המוח יוצר הכללה של חוקים. היכולת לעשות הכללה נובעת מהניסיון של הכישלונות וההצלחות. כל הבנה שלנו נובעת מאינטראקציה, מחיבור אקטיבי בין אובייקט לסובייקט. לכן ניתוח והבנת המציאות של הפרט אינה בהכרח רציונאלית, הגיונית ותואמת מציאות.

[1] מם היא יחידת מידע שמשתכפלת ממוחות ומאגרים לא-חיים של מידע (כגון ספרים ומחשבים), למוחות או מאגרים אחרים. מם הוא יחידה של אבולוציה תרבותית שמשכפלת את עצמה, והיא דומה במקצת לגן . ממים יכולים לבטא חלקי רעיונות, שפות, חלקיקים אלמנטאריים, מנגינות, , כישרונות, ערכים מוסריים או אסתטיים או כל דבר אחר שנלמד ומועבר לאחרים כיחידה אחת. את המושג "מם" טבע ריצ'רד דוקינס ב-1976 ברב המכר שלו "הגן האנוכי".

המוח הסלקטיבי- מחקר שפורסם בכתב העת Nature Neuroscience, מצא כי המוח טוב מאוד בעיבוד חדשות טובות לגבי העתיד. ואצל אנשים מסוימים המוח מתעלם כמעט מכל מידע שלילי.
תוצאות המחקר מצביעות על כך שהמוח הוא בררן ובוחר לאיזה ראיות להקשיב. למעשה, קיימת הטיה בסיסית מאוד במוח".
הממצאים מדגישים את העובדה שחלק עיקרי בתפקוד המוח, בתהליך קבלת ההחלטות, היא הבדיקה של הנבואה כנגד המציאות, ולמרות שהרשתות העצביות במוח מתוחכמות מאוד, אפשר לראות שלפעמים המוח מסיק מסקנות שגויות ומפיק אופטימיות רבה יותר גם מול ראיות המרמזות על ההפך בדיוק.

השפעת חיידקים

ד"ר שרון מועלם, מומחה לביולוגיה אבולוציונית ומחבר הספר "דווקא החלשים שורדים" אומר:

"התודעה שלנו מורכבת מהרבה דברים, ובהם אזורים שונים במוח וגם מסרים כימיים שנשלחים אליו ממקומות שונים בגוף. ואם עד לאחרונה חשבנו שאפשר להסביר את הרוב באמצעות תורשה וסביבה, אם חשבנו שהכל זה גנטיקה, נוירולוגיה ופסיכולוגיה, עכשיו מתחילה לחלחל ההבנה שחייבים להכניס לתמהיל הזה גם את הטריליונים הרבים של החיידקים, הווירוסים והמיקרובים שחיים בתוכנו. לטוב ולרע, הם השותף הסודי לכמעט כל דבר שאנחנו עושים"

פסיכולוגיה וסביבה

השפעה חברתית - ניסוי הקונפורמיות של אש: אש רצה לחקור צייתנות וקונפורמיות ציבורית . לשם כך הושיב שבעה אנשים בחדר, כאשר מתוכם אדם אחד הוא הנבדק והשאר הינם משתפי פעולה עם החוקר. לאנשים הוצגו שלושה קווים אנכיים באורכים שונים, ועליהם היה לומר איזה מהקווים דומה ביותר באורכו לקו נוסף שהוצג (המטלה הייתה קלה).

האנשים נשאלו זה אחר זה לגבי תשובתם לכל סט קווים, כאשר הנבדק היה תמיד האחד לפני האחרון שענה את תשובתו, כך ששמע את תשובותיהם של חמישה אנשים אחרים. בפעמיים הראשונות ענו כל המשתתפים את התשובה הנכונה, אך בשאר צעדי הניסוי, ענו משתפי הפעולה את התשובה הנכונה רק ברבע מהפעמים. בשאר הפעמים ענו כולם את אותה תשובה שגויה. אש בחר דווקא משימה קלה שהתשובה שלה כה ברורה מכיוון שרצה לחקור צייתנות, קונפורמיות ציבורית באופן טהור. לנטרל את האפשרות שהמשתתפים שינו את דעתם לגבי התשובה הנכונה, או טעו לגביה מלכתחילה

תוצאות המחקר מראות שפחות משני שליש עמדו בלחץ החברתי והביעו עמדת מיעוט. השפעת הקבוצה על דעת הפרט היא רבת עוצמה, אנשים מעדיפים להיות קונפורמיים לדעת הרוב

הניסוי של מילגרם שנערך על ידי הפסיכולוג סטנלי מילגרם מאוניברסיטת ייל ופורסם בשנת 1974 ביקש לבחון את הציות לסמכות ואת מידת ההיענות של המשתתף לציית לסמכות שהורתה לו לבצע פעולה שעלולה להיות מנוגדת לערכיו או למצפונו. הנבדק הונחה שבכל פעם שהתלמיד (שחקן המשתף פעולה עם החוקרים) מבצע טעות, עליו לתת לו שוק חשמלי על ידי לחיצה על כפתור. נאמר לו שיש להעלות את עוצמת השוק ב-15 וולט לאחר כל טעות. השחקן המשיך והפגין כאב וחוסר נוחות גדולים.

מסקנות

בני אדם מגלים נכונות למלא הוראות לא רק של "דמויות סמכותיות לגיטימיות", אלא גם של קבוצות של בני אדם רגילים.

רמת הציות עולה במצבי עמימות - במחקר של מילגרם הנבדקים נקלעו למצב זר לחלוטין. במצב כזה נוטים בני האדם לעשות כפי שציוו עליהם. כמו כן, נראה היה להם שהחוקר מודע לסבלם של מקבלי השוק החשמלי והתנהגות זו שכנעה את הנבדקים.

רמת הציות עולה בעקבות העדר תחושת אחריות אצל הנבדקים. החוקר אמר להם במפורש, שהוא נוטל על עצמו את האחריות ובכך הסיר דאגה מלבם. אם יקרה משהו - לא הם יצטרכו לשאת במחיר.

רמה גבוהה של ציות מושגת, כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות שאינן עלולות להזיק לפקודות חמורות העלולות לגרום נזק רב. במצב זה, קשה למקבלי הפקודות להתוות גבול ברור שמעבר לו יסרבו לציית להוראות.

אנשים מועדים לביצוע פעולות תוך לחץ לסמכות הנוגדות את ערכיהם המוסריים. בני אדם יכולים להפוך לסוכניו של הרוע בשל הסמכות , הציות והקונפורמיות.

הקשר בין זיכרונות ובחירה

בכל אדם טבוע ההרגל לבטוח בזיכרונות של אירועים מן העבר שינחו אותו בבחירות בין תוצאות עתידיות, אך זיכרונות ערכיים שאנו בוטחים בהם עלולים להוליכנו שולל (כהנמן 2005).

מחקר שנערך במכון ויצמן למדע מראה כי די במעט לחץ חברתי כדי לשנות זיכרון אמיתי לזיכרון שווא. המחקר מגלה תבנית ייחודית של פעילות מוחית המתרחשת כאשר נוצרים זיכרונות כוזבים) תגלית הרומזת על קשר מפתיע בין הזהות העצמית החברתית שלנו לבין הזיכרון (האדם הוא תבנית נוף זיכרונותיו. "בניתוח הנתונים שהתקבלו בסריקות ה-fMRI, התגלתה פעילות מוחית ייחודית בעת יצירת זיכרונות כוזבים בעקבות לחץ חברתי. יצירת הזיכרונות הכוזבים האלה התאפיינה בהפעלה בו-זמנית, תוך קישוריות חזקה, של שני אזורים במוח: ההיפוקמפוס והאמיגדלה. ההיפוקמפוס ידוע כבעל תפקיד חשוב ביצור זיכרונות ארוכי-טווח, ואילו האמיגדלה, המוכרת כ"מרכז הרגשות של המוח," ממלאת תפקיד ביחסי גומלין חברתיים. המדענים סבורים כי האמיגדלה מתפקדת כמעין "גשר", אשר מחבר את חלקי המוח הקשורים ביחסים חברתיים, לחלקים הקשורים באחסון זיכרונות. יתכן, כי עבור סוגים מסוימים של זיכרונות, נדרש "אישור" של האמיגדלה לפני שיישמרו" . לכן, לחץ חברתי עשוי לפעול על האמיגדלה ולשכנע את המוח שלנו להחליף זיכרון מוטבע היטב בזיכרון כוזב". (Edelson, 2011)

התנהגות נקבעת עפ"י הסיטואציה

התנהגות נקבעת על ידי הסיטואציה ומצב הרוח בו נמצא האדם ולא האופי או מאפיינים אישיותיים אחרים. התנהגות זו ניתן לראות בניסוי שנעשה בשנת 1972 שנקרא " ניסוי תא הטלפון של איסן ולוין

הניסוי נערך ללא ידיעת המשתתפים בו, שנכנסו לתא טלפון ציבורי על מנת לבצע שיחה. חלק מהמשתתפים מצאו מטבע בתא (שהוכנס לשם מראש), וחלק לא. כשיצאו מתא הטלפון הפילה אישה (שהייתה חלק מהניסוי) את חפציה. תשעים ושלושה אחוזים מאלו שמצאו מטבע עצרו ועזרו לאישה להרים את חפציה, לעומת שמונה אחוזים בלבד שעזרו לאישה מתוך קבוצת המשתתפים שלא מצאו מטבע.

ממצאי ניסוי זה מראים שלהשפעות חיצוניות,שאינן קשורות לפעולה הנבדקת ( כמו מציאת המטבע) יש השפעה משמעותית על הכרעותיהם המוסריות של הפרטים. כמו כן לשינוי זניח בסיטואציה יש השפעה משמעותית על הפעולה המוסרית של הנבדק.

ניסוי הכלא של סטנפורד- מטרת הניסוי הייתה לבחון התנהגות בשבי.

הניסוי נערך באוניברסיטת סטנפורד בשנת 1973 על ידי צוות חוקרים בראשות הפסיכולוג פיליפ זימברדו. נעשה ניסיון לבניית מציאות שתדמה בית כלא.
12 סטודנטים מתנדבים (גברים בלבד) שעברו מבחנים פסיכולוגיים ונבדק שאין להם עבר פלילי, הסכימו להשתתף בניסוי בן שבועיים, תוך ידיעה על מהות הניסוי, ועל כך שצפוי להם מעצר פומבי.
חלקם הוגדרו כ"סוהרים" והחלק השני כ"אסירים", בשעה שהלכו ה"אסירים" ברחוב נעצרה לידם בחריקת בלמים ניידת משטרה, ממנה זינקו שני שוטרים. השוטרים שמו על הסטודנטים אזיקים לעיני שכניהם, נערך עליהם חיפוש גופני, הם הואשמו בשוד מזוין, והוכנסו בכוח לתוך הניידת. ה"עצירים" הובלו אל מרתף האוניברסיטה שהותקן קודם לכן כך שידמה לבית כלא, הופשטו, נוקו בחומר חיטוי, צולמו ואף נלקחה מהם טביעת אצבעות. ה"סוהרים" קיבלו מדים, אלות ומשקפי שמש. החוקרים תיעדו את התנהגות המשתתפים (האסירים והסוהרים) באמצעות מצלמות שהוצבו במסדרונות ומיקרופונים שהוטמנו בתאים.

הסוהרים - נהפכו במהלך הניסוי לעריצים חסרי לב. הם התעללו באסירים העירו אותם באמצע הלילה, כלאו אותם בשירותים ומנעו מהם קבלת דואר. הסוהרים הבינו שתפקידם לשלוט באסירים ודבקותם הרבה בנורמה זו הביאה אותם להפריז בשליטה ולנהוג באסירים ביד רמה ואכזרית.

האסירים - הבינו מצדם שעליהם לציית, ואף הפעילו לחץ על חבריהם לציית כשהללו סירבו לעשות כן. למשל, אסיר מסוים התמרד ופתח בשביתת רעב זכה בסנקציות שליליות הן מצד חבריו האסירים והן מצד הסוהרים.
בנוסף, מצב רוחם של האסירים הלך ונעכר עם כל יום שחלף. הם מתחו ביקורת על תנאי הכלא, והתגלו אצלם סימפטומים פתולוגיים של : דיכאון , בכי בלתי נשלט, חרדה קיצונית ומחושים שונים. חשוב להדגיש כי למרות שכל הנבדקים ידעו כי בכל רגע נתון הם רשאים לפרוש מהניסוי, לקום וללכת. הממצאים ממחישים כיצד האדם נכנס לתפקיד החברתי שיועד לו ומכתיב את התנהגותו, גם אם נוגד את ערכיו המוסריים.

השם משפיע

ניסוי של Ross & Samuals (1993) – בחרו אנשים שהוגדרו ע"י חבריהם כתחרותיים או כמשתפי-פעולה. נתנו להם לשחק משחק. פעם אחת קראו לו "משחק הבורסה" ופעם אחרת "המשחק הקהילתי". ממצאי המחקר גילו שב"משחק הבורסה המשתתפים שיחקו בצורה יותר תחרותית, ואילו במשחק הקהילתי שיחקו באופן יותר משתף-פעולה. כלומר הייתה פחות השפעה להגדרה האישיותית ויותר להגדרת הסיטואציה ושמה. הגדרת השם הכתיבה את התנהגות המשתתפים.

בחירת בני זוג

גרסת התיאוריה האבולוציונית לבחירת בני זוג מסתמכת על עקרון הברירה הטבעית לפיו, לאורך ההיסטוריה ביסס האדם נטיות גנטיות התורמות להתרבות ולהישרדותו של המין האנושי. בתהליך זה, כל מין נדרש למידת השקעה שונה לצורכי רבייה והורות ומכאן התפתחו אסטרטגיות שונות לבחירת בני זוג. עבור נשים תהליך זה כרוך במידת השקעה גבוהה משל גברים, הן נושאות בהריון, בלידה, חודשי הנקה ובנוסף תקופת הפריון שלהן מוגבלת. לעומתן, גברים משקיעים במידה פחותה בתהליך הרבייה והם נהנים משנים רבות יותר של פריון. ברוח השאיפה האבולוציונית חותרים גברים ונשים למקסם את הסיכוי לפרודוקטיביות ולהישרדות המין האנושי בכלל ושל צאצאיהם בפרט. לצורך זאת גברים יחפשו סימנים המעידים על פריון ומכאן העדפתם נוטה לנשים צעירות שלפניהן שנות פריון רבות והן בעלות מראה מושך חזותית, המעיד על פוריות, נשים, לעומת זאת, מעדיפות גברים שיוכלו לספק משאבים שיבטיחו את הישרדותו של הצאצא לכן הן תבחרנה בני זוג עתירי משאבים חומריים, נאמנים ומוכנים להשקעה במשפחה (Trivers, 1972).

בספרות המחקרית התפיסה האבולוציונית זוכה לחיזוקים רבים, אחד המחקרים הקלאסיים שמאששים את התיאוריה הוא מחקרו של דיויד באס (Buss, 1989) אשר במשך חמש שנים חקר בחירת בני זוג ב 37 תרבויות מ 33 מדינות שונות, כולל בישראל ומצא כי גברים אכן מעדיפים יותר מנשים בנות זוג צעירות מהם והם החשיבו יותר תכונות כמו מיומנות של משק בית בבחירת בנות זוג ואילו נשים העדיפו יותר מגברים בני זוג מבוגרים מהן ובעלי יכולת כלכלית גבוהה, בעלי מעמד חברתי גבוה והן פחות התענינו בחזותו החיצונית.

בחירת בני זוג מונעת מתוך הדחף ליצירת צאצאים בריאים שימשיכו את הברירה הטבעית. בשל כך קיימת נטייה טבעית למצוא את הזווג האופטימלי שמשדר בריאות ופריון. ומהו הזווג האופטימלי? מחקרים מצאו שסימטריה בפנים מעידה על בריאות (Feng 2002). גברים מעדיפים נשים עם שפתיים מלאות , מצח גבוה, פניו רחבות, סנטר קטן, אף קטן, לסת קצרה וצרה, עצמות לחיים גבוהות Feng2002)). עור בהיר, חלק, ועיניים רחבה Browne 2006) ). נשים העדיפו את הריח של גברים שלהם פנים סימטריות (Gangestad 1998). מבנה גוף גברי של מותניים צרות, כתפיים רחבות וחזה שרירי המעיד על עוצמה גברית ורמה גבוהה של הורמון הטסטסטורון שיוליד צאצאים בריאים וחזקים (Horvath 1981). שיער "מבריק" מצביע על חיוניות ( Chee 2011). גברים מעדיפים נשים צעירות שהן פוריות ובעלות מערכת חיסון בריאה ((Young 2005.

חינוך

השפעת ההורים- מה שפרויד מתאר כשלבי התפתחות בעצוב אישיותו של האדם, שדרכם נבנה האני, סארטר מתאר כרגעי חיים מכריעים, שבהם אנחנו בוחרים לנו דימוי-עצמי מסוים על-פי מה שהסביבה גורמת לנו לחשוב על עצמנו. הדימוי הזה הוא כל מה שמונח ביסוד הזהות-העצמית שלנו. לרוב, הוא מגלם את שיפוטו של הזולת עלינו ואת ערכיו( או את הערכים שהוא מייחס לנו), במיוחד את שיפוטם של הורינו. אנחנו מסגלים לנו את נקודת-המבט של ההורים עלינו, על תפיסת הערכים הגלומה בה, בתור דימוי עצמי המקנה לו אשליה, שהננו בעלי זהות-עצמית המגלמת בתוכה את טבענו ואישיותנו. ( Lurie,2001).

תקשורת המונים- תקשורת המונים היא הכינוי לאמצעי התקשורת המגיעים לקהל יעד נרחב במיוחד. בין היתר נמצאים בקטגוריה זו - עיתונים, רדיו, טלוויזיה, אינטרנט, קולנוע וספרות. לתקשורת המונים קיים תפקיד חשוב בעיצוב הדעה הפרטית, דעת הקהל ובתפיסת המציאות.

לתקשורת השפעה עצומה על הפרט. לדוגמא: ניסוי בנדורה- בניסוי זה נתנו לקבוצת ילדים אחת לצפות באדם בוגר המכה בובת נחום תקום ומקלל אותה, וקבוצת ילדים שנייה צפתה באדם בוגר המסדר צעצועים בשלווה. לאחר מכן איחדו את שתי קבוצות הילדים והכניסו אותם לחדר מלא בצעצועים ובובות . החוקרות החלו בשיטות שונות להרגיז את הילדים ורשמו את תגובותיהם. תוצאות הניסוי מראות כי ישנו קשר בין צפייה בטלוויזיה לבין הפגנת אלימות, וכי ילדים מחקים התנהגות שהם צופים בה.

הדבקה רגשית- תופעת ההדבקה הרגשית[2] מוסברת באמצעות התועלת שהיא מביאה לאדם בקבוצה. מכיוון שרגשות מסייעים בידי האדם להסתגל לסיטואציה חברתית, זה הגיוני שרגש של אדם אחד ישפיע על הרגש של השני. בדיוק כמו שחיות בלהקה מרוויחות ממעבר מידע מהיר על סכנה או פרס, כך גם בני האדם מסתייעים בהדבקה רגשית כדי להסתדר בקבוצה. מעבר הרגשות עשוי לספק מידע על הזדמנויות או על סכנות לקבוצה, לעזור לתווך באינטראקציות קבוצתיות ולשמור על קיום חוקים חברתיים ונורמות בחברה ) Joshua 2007). ניתן להבין מכך, כי לא אחת אנחנו מאמצים רגשות לא לנו.

אמצעי התקשורת משפיעים על ערכינו, גישתנו לחיים, הדעות שלנו, ולא אחת בוחרות עבורנו את הבגד, האוכל , הרגשות שלנו ואף הדימוי העצמי שלנו Jill 2000) )

[2] הדבקה רגשית היא תופעה המתארת מעבר של רגשות מאדם אחד לשני. אדם "נדבק" ברגשות הזולת וחש כמותו. השפעת היחיד או הקבוצה על רגשות האדם ה"מודבק" יכולה להיות מכוונת (מודעת) או לא מודעת.^[

אינטואיציה

קיימת הנחה שבני האדם פועלים באופן הגיוני, רציונאלי. פרופסור דניאל כהנמן הראה שאנשים הם לא כאלה.פרופסור כהנמן טען שבמקרים רבים פועלים אנשים לפי נורמות חברתיות ואינטואיציה (ולא בחירה רציונאלית מודעת) בקבלת החלטות רציונאליות. כהנמן בספרו (2005) מתאר את החשיבה האנושית כשיתוף פעולה בין שתי טכנולוגיות שונות בתכלית.

המילה "טכנולוגיה" חשובה כאן, כי להבדיל מתיאוריות פסיכולוגיות מוקדמות, כמו זו של פרויד, המוח נתפס כאן כמנגנון, מערכת שתוכננה לטפל בענייניך, להבין את המתרחש סביבך, להתמודד עם מצבים לא צפויים, לקבל החלטות ולתכנן לעתיד. את הטכנולוגיה הראשונה כהנמן מכנה "מערכת 1". היא פועלת מאחורי הקלעים, לא מודעת, אוטומטית, והשימוש בה אינו דורש מאמץ ולרוב אינו בשליטה רצונית. " מערכת 1 היא גם האחראית הבלעדית למה שאנחנו מכנים אינטואיציה. למעשה היא האינטואיציה.

לטכנולוגיה השנייה כהנמן קורא "מערכת 2". היא החשיבה המודעת, רצף המחשבות שזורם בראשנו. היא אטית מאוד ויכולה בכל רגע לבצע רק פעולה אחת, וגם אז דורשת שליטה ומאמץ. "למרות מגבלותיה, רק היא מסוגלת לעשות חישובים כמו 17 כפול 34, או לאלץ אותך לעשות משהו שלא לגמרי בא לך לעשות. שתי המערכות פועלות באופן שונה לחלוטין זו מזו. במערכת 1 רבבות רעיונות אסוציאטיביים יכולים להתעורר במקביל, ובשבריר שנייה לעבור עיבוד ולשלוח שורה תחתונה נחרצת למערכת 2. במערכת 2 המסקנה תיכנס לתור ליניארי של מחשבות ורעיונות שמובילים זה לזה בקו ישר, ובקצב שלפעמים לא עולה בהרבה על קצב הדיבור. אם המוח היה הצגה, אומר כהנמן, מערכת 2 הייתה הדמות המשנית שחושבת בשוגג שהיא הדמות הראשית.

חלוקת המשימות בין שתי המערכות עוצבה על ידי האבולוציה, ולכן המערכת היעילה והמהירה יותר אחראית למשימות הרות גורל כגון זיהוי מצבי רוח של זרים, יצירת אינטואיציה לגבי כוונותיהם של הסובבים, איתור הזדמנויות הכרחיות כמו מזון ויצירת תחושת סכנה כשמשהו לא בסדר. מערכת 2 האטית משמשת לדברים נינוחים יותר, ולרוב דחופים פחות, כמו חשיבה מעמיקה על העתיד, הבנת טקסטים וצפייה בתוכניות ריאליטי. כשאנחנו מגייסים את האינטואיציה כדי לפתור בעיות ש"גדולות עלינו", אנחנו למעשה מעבירים את המשימה ממערכת 2 למערכת 1.

"אבל הגילוי המשמעותי של השנים האחרונות הוא ההשפעה האדירה של המערכת הלא מודעת על זו המודעת", אומר כהנמן. "לא רק שחלק גדול מהחשיבה שלנו לא בשליטתנו, מתברר שמערכת 1 מצליחה להשפיע מאוד גם על ההחלטות הנשלטות והמודעות".(כהנמן, 2005)

גוף ופיזיות:

הגוף שלנו קובע לא רק איך פועלת החשיבה, אלא גם מה אנחנו חושבים. מה שאנחנו יכולים לחשוב עליו, מוגדר על ידי היכולות של הגוף והיחסים שלו עם הסביבה. ג'ורג' לייקוף מאוניברסיטת ברקלי טוען כי איננו יכולים להעניק משמעות למושגים ללא חוויה גופנית . הגוף שלנו קובע לא רק איך פועלת החשיבה, אלא גם מה אנחנו חושבים. החשיבה מוגבלת על ידי המערכות התנועתיות והחישתיות שלנו. מה שאנחנו יכולים לחשוב עליו, מוגדר על ידי היכולות של הגוף והיחסים שלו עם הסביבה. (חרמון 2011)

התודעה שלנו היא תודעה נטועת גוף- תיאוריה זו מסתכלת על התודעה כעל חלק מרצף אבולוציוני של התפתחות. לפי תפיסה זו לא ניתן לדבר על התודעה האנושית במנותק מהתגלמותה הפיזית. הבסיס לתודעה הוא בראש וראשונה אינטראקציה עם העולם. ההתגלמות הגופנית המסוימת שלנו קובעת את יכולות התודעה ואת מגבלותיה.

לדוגמא: חוקרים נתנו לקבוצת נבדקים להחזיק לוח שעליו קורות חיים של מועמד. חצי מהלוחות היו כבדים יותר מאחרים. נבדקים שהלוח שלהם היה כבד יותר, העריכו את המועמד כרציני יותר ביחס לעבודה. נבדקים אלה גם ציינו את ההערכה של עצמם כחשובה יותר.

במחקר שערך ג'ושוע אקרמן מ- MIT מצא קשרים בין משקל פיזי לבין תחושת חשיבות. ככל שהמשקל כבד יותר, כך ניתן ציון גבוה יותר לציון מידת חשיבות שנתנו הנחקרים. עוד מצא החוקר כי תחושת קושי של מוצר משפיעה לא רק על השיפוט שלנו את הזולת, אלא גם על קבלת החלטות.

החוקרים משערים כי תחושות המגע והמשקל שאנו חווים בילדות המוקדמת, יוצרות קישורים שעליהם נבנים המושגים המאוחרים יותר.המוח משתמש בחוויות החושיות הללו כדי להבין מושגים מופשטים יותר כמו חשיבות או קושי, כך שמושג אחד מפעיל גם את המושג השני(חרמון 2011). ניתן להסיק ממחקרים אלה כי התחושות הפיזיות אותן חווה הפרט (קשיות מוצר ומשקל) משפיעות על שיקול הדעת וקובעות את החלטות הפרט.

החושים

דקארט גילה כי אפילו חושיו מוליכים אותו שולל. "והרי מידת הזהירות דורשת שלעולם לא נבטח ביטחון גמור באשר הטעה אותנו אפילו פעם אחת" .

Christopher Chabris and Daniel Simons בספרם The Invisible Gorilla כותבים ש "המוח שלנו מתוכנן להבחין בתבניות באופן אוטומטי, כך שאירועים שחורגים מהתבנית אינם נקלטים באותה הקלות שבה נקלטים אירועים צפויים. במוח האנושי, ציפיות ומטרות שזורות ללא הפרד בתהליכים הבסיסיים ביותר של התפיסה, ולא ניתן לבטלן בקלות. ציפיות מתבססות על ההתנסויות הקודמות שלנו בעולם, והתפיסה מתבססת על הציפיות הללו. הניסיון והציפיות מסייעים לנו להכניס סדר במה שאנחנו רואים, ובלעדיהם העולם הוויזואלי היה לא יותר מסדרה חסרת פשר של קרני אור - "ערבוביה פורחת והומה", במילותיו הקלאסיות של ויליאם ג'יימס".

"הזיכרון שלנו אינו מאחסן כל דבר שאנו קולטים", כותבים סימונס ושברי, "אלא נוטל את מה שראינו או שמענו ומקשר אותו למה שאנחנו כבר יודעים". בספר מתואר ניסוי של הפסיכולוגים ויליאם ברואר וג'יימס טריינס: הנבדקים בניסוי התבקשו להמתין במשרד של תלמיד דוקטורט, לכאורה כדי שהנסיין יהיה מוכן להכניס אותם לניסוי עצמו. כעבור רגעים אחדים הם הובלו לחדר אחר והתבקשו לכתוב רשימה של כל החפצים שראו בחדר ההמתנה. הרשימות הכילו את מה שבדרך כלל מצוי במשרד, וחלקן כללו גם "ספרים" ו"ארוניות תיוק". אלא שהמשרד לא הכיל ספרים ולא ארוניות תיוק - הנבדקים השלימו את החפצים האלה מתוך הציפיות שלהם, ולא מתוך מה שראו באמת" .

טמפרטורה:

לורנס ויליאמס מאוניברסיטת קולורדו וג'ון בארג' מאוניברסיטת יל בצעו מחקר ב- 2008. הם ביקשו מנבדקים להעריך 10 תכונות אופי של אדם זר על סמך קטע קריאה המתאר אותו. בדרכם אל החדר בו בוצע הניסוי ניתן לחצי מהנבדקים להחזיק כוס קפה חם, ולחצי השני כוס של קפה קר. נמצא כי הנבדקים שהחזיקו את הכוס החמה, נתנו לאדם הזר ציון גבוה יותר במדד של חום אישי מאלה שהחזיקו את הכוס הקרה.

קשר נוסף בין טמפרטורה פיזית ליחסים חברתיים נבחן בניסויים של צ'ן-בן זונג וג'פרי לאונרדלי מאוניברסיטת טורונטו.בנסוי הראשון הוכנסו נבדקים לחדר והתבקשו לשחזר סיטואציה מהעבר. חצי מהנבדקים התבקשו להיזכר במקרה בו הרגישו מבודדים חברתית, וחצי במקרה בו הרגישו שייכים חברתית. לאחר מכן הם התבקשו להעריך את הטמפרטורה בחדר. הנבדקים שנזכרו בבידוד חברתי העריכו את הטמפרטורה כנמוכה יותר מאשר אנשי הקבוצה שהתבקשה לדווח על שייכות חברתית. בניסוי השני ביקשו החוקרים ליצור סיטואציה עכשווית של בידוד חברתי. הנבדקים השתתפו במשחק מחשב שk מסירות כדור, לכאורה עם שלושה שחקנים אנושיים אחרים. למעשה, המחשב שלט בשחקנים האחרים. לחצי מהנבדקים המחשב הפסיק להעביר את הכדור לאחר שתי מסירות ראשונות, באופן שיצר הרגשה שהשחקנים האחרים מתעלמים מהם. לאחר מכן התבקשו הנבדקים למלא שאלון שווקי, לא קשור לכאורה, ולהעריך עד כמה הם היו רוצים מוצרים מסוימים. בין המוצרים היו גם מוצרי מזון ושתייה קרים וחמים. הנבדקים שחוו בידוד חברתי רצו מזון ושתייה חמים יותר מקבוצת הביקורת.לגבי מוצרים מסוגים אחרים לא הובחן הבדל בין הקבוצות. תחושת בידוד חברתי גורמת לנו להרגיש קור פיזי ממש (חרמון 2011).

הגוף, המשקל, uסביבה על כל עושרה משפיעים על תודעת האדם ללא ידיעתו, ובהכרח משפיעים על החלטותיו.

סיכום:

ולו רק מתוך המעט שהוצג במאמר זה על המוגבלות בבחירה החופשית, מתעורר הספק באשר לחופש באמת לבחור. אנחנו מושפעים מגנים, מהורמונים, מחיידקים, מחינוך והשפעת הורים, מהסביבה שמחליטה עבורנו מבלי שנהייה מודעים לכך. אנחנו מסיקים מסקנות מתוך נתונים שגויים ומעוותים שאנחנו מאמצים בתמימות וחוסר מודעות, ואפילו קשיות חומרים אותם אנו ממששים וטמפרטורה שמחליטה עבורנו.

יחד עם זאת לבני האדם תחושה של חופש רב ויכולת גדולה לבחור ולהחליט.

המחשבה על קיומו של חופש הבחירה נותן לפרט את התחושה של שווי ערך, תחושה שאיננו מכונה או כלי ביקום , תחושה שמאפשרת לפרט לחיות מתוך ערך עצמי ושיש לכל אחד ואחד מקום בעולם. מכאן בא גם הצורך והדרישה לאמפתיה והתחשבות האחד בשני. קיומה של תחושת החופש מאפשר ליצור חברה שדורשת התחשבות וכבוד הדדי.

מפחיד לחשוב מה היה קורה בעולם אם באמת לכל פרט היתה היכולת לבחור את בחירותיו. טוב שיש מנגנון אובייקטיבי, יציב ועקבי שיוצר ושומר על הסדר בעולם .

אין חשיבות למציאת הסיבות לאושר יש חשיבות לקיומה של תחושת האושר באשר היא. התחושה שיש לפרט ולחברה בבחירה החופשית מאפשרת חיים עם תחושת ערך.

בבליוגרפיה

בלוז ובסקי,א. (2006). לרקדנים גנים שונים. הידען. www.hyadan.org.il http://www.hayadan.org.il/BuildaGate4/general2/data_card.php?Cat=~~~388185076~~~48&SiteName=hayadan

בלקברן, ס'. (1999). לחשוב! מבוא פילוסופיה. ידיעות אחרונות

בריזנדיין,ל. (2008) "המוח הנשי" .הוצאת מטר.

חרמון.ר (2011). לגעת ברוח. אודיסאה (10) ינואר 2011.הוצאת האוניברסיטה העברית.

כהנמן,ד.(2005) רציונליות,הוגנות,אושר מבחר מאמרים. הוצאת כתר

Browne KR (2006). "Sex, Power, and Dominance: The Evolutionary Psychology of Sexual Harassment". Managerial and Decision Economics 27 (2–3): 145–158. doi:10.1002/mde

Buss, D.M. (1989). Sex differences in human mate preferences: Evolutionary hypotheses tested in 37 cultures. Behavioral and Brain Sciences 12. 1-49. Cambridge University Press.

Chee, Elaine, and Chai Teck Choo.(2011) "Asian blepharoplasty-an overview." Orbit vol. 30 No 1 : 58-61.

Chabris.c., Simons,D. (nnn). The Invisible Gorilla: How Our Intuitions Deceive Us Paperback .Publisher: Harmony.

Edelson.M. (2011). Folloeing the Crowd: Brain substrates of long-term Memory Conformity. Science Vol 333.

Feng, Charles (2002). "Looking Good: The Psychology and Biology of Beauty". Journal of young investigators. Vol 6. Stanford University..

Gangestad SW, Thornhill R (May 1998). "Menstrual cycle variation in women's preferences for the scent of symmetrical men". Proc. Biol. Sci. 265 (1399): 927–33. doi:10.1098/rspb.1998.0380. PMC 1689051. PMID 9633114.

Gyurak, Anett; Haase, Claudia M.; Sze, Jocelyn; Goodkind, Madeleine S.; Coppola, Giovanni; Lane, Jessica; Miller, Bruce L.; Levenson, Robert W. (2013)The effect of the serotonin transporter polymorphism (5-HTTLPR) on empathic and self-conscious emotional reactivity. Emotion, Vol 13(1), 25-35. doi: 10.1037/a0029616 American Psychological Association.

Haggard,P.,abd E.Magno. (1999). Localizing awareness of action with transcranial magnetic stimulation. Experimental Brain Research 127:102-107

Horvath T (February 1981). "Physical attractiveness: the influence of selected torso parameters". Arch Sex Behav 10 (1): 21–4. doi:10.1007/BF01542671. PMID 7212994.

Jill A. Cattarin, J. Kevin Thompson, Carmen Thomas, and Robyn Williams (2000). Body Image, Mood, and Televised Images of Attractiveness: The Role of Social Comparison. Journal of Social and Clinical Psychology: Vol. 19, No. 2, pp. 220-239.

Libet,B.(1981). The experimental evidence for subjective referral of sensory experience backward in time: Reply to P.S. Churchland. Philosophy of Science 48:182-197.

Lurie, Y (2006). Tracking the Meaning of life: A Philosophical Journey. University of Missouri.

McCloskey,D.I.,J.G. Colebatch,E.K.Potter, and D. Burke.( 1983). Judgments about onset of rapid voluntary movements in man.Journal of Neurophysiology 49:851-863.

Melissa Bayne & Joshua Freedman. White Paper: Emotional Contagion (2007). http://6seconds.org/modules.php?name=News&file=article&sid=267

Micah Edelson, Tali Sharot, Raymond J. Dolan, Yadin Dudai. Following the Crowd: Brain Substrates of Long-Term Memory Conformity. Science, 2011; 333 (6038): 108-111 DOI: 10.1126/science.1203557

Simone G.( November 2009) Shamay-Tsoory Biological Psychiatry. Volume 66, Issue 9 , Pages 864-870, 1

Tali Sharot, Alison M. Riccardi, Candace M. Raio & Elizabeth A. Phelps.( November 2007) Neural mechanisms mediating optimism bias Nature 450, 102-105 doi:10.1038/nature06280; Received 7 July 2007; Accepted 19 September 2007; Published online 24 October 2007

Trivers, R.L. (1972). Parental investment and sexual selection. In B. Campbell (Ed.), Sexual selection and the descent of man, 1871-1971 (pp. 136–179). Chicago, IL: Aldine. ISBN 0-435-62157-2

Wegner,D. 2002). The Illusion of Conscious Will. The MIT press.Feng, Charles "Looking Good: The Psychology and Biology of Beauty". Stanford University. Retrieved 2012-01-20.

Meistrell, Jr., Malcolm (2005). "The Beautiful Face". Columbia University.

Young JA, Critelli JW, Keith KW (2005). "Male age preferences for short-term and long-term mating"/ Journal of Natural Resources Policy Research. Volume 7, Issue 2

Lukas P., Andreas, M,L., Emily, M ., Beth A V., Bhaskar S K., Michael F E., Venkata S M., A R H., Karen E M & Daniel R W. (2005). 5-HTTLPR polymorphism impacts human cingulate-amygdala interactions: a genetic susceptibility mechanism for depression. Nature neuroscience. Volume 8. Number 6.

ד"ר עירית פלג יזמת, מרצה וחוקרת