האם את/ה מונוגמי או פוליגמי
מה אנחנו? מונוגמים (בן זוג אחד) או פוליגמים (ריבוי בני זוג)?
מבין כ 5000 מיני יונקים רק כ 4% נחשבים כאלה
ששומרים על קשר זוגיות קבוע לאורך תקופות ארוכות. ואיפה נמצא האדם? למרבה ההפתעה
האדם הינו יצור חריג והוא נכלל מבין 4% מהיונקים שנחשבים מונוגמים. אז איך קרה שבני אדם הפכו להיות מונוגאמים.
למרות המבט הרומנטי שאנו אוהבים לחשוב בדבר בני הזוג, הסיבה
למונוגמיות טמונה באבולציה.
על פי המחקרים, הסיבות על היותנו מונוגמים רבות ומגוונות, כמו, הימנעות
מפגיעה בעוללים מפני זכרים דומיננטים שאינם האבות הביולוגיים, או בשל המשאבים
והמאמצים הרבים הנדרשים בגידול הצאצא המחייב עיגום משאבים, ועוד.
האם ניתן לזהות את אופי החברה והזוגיות עפ"י המראה החיצוני?
האם ניתן לדעת אם אופי החברה הוא מונוגמי או פוליגמי?
גודל האשכים וגודל הגוף הם גורמים קריטים המלמדים על ההתנהגות
החברתית ואופי החברה.
אחד הדברים הראשונים שיש להביט בהם על מנת להבין אם החברה הינה
מונוגמית או פוליגמית הוא יחסי המשקל והגודל הפיזי בין זכרים לנקבות.
ככל שהבדלי המשקל וגודל הגוף בין זכרים לנקבות גדול, כך ההתנהגות הפיזית
,האלימות, השליטה והכוחנות בקרב זכרים גדולה יותר, וזאת על מנת לזכות בנקבות. זכרי
גורילה הם כבדים וגדולים כפי שניים מהנקבות, גורילות הם בעלי גודל אשכים קטן ביחס
לגוף משום שהתחרות בין הזכרים היא אינה תחרות זרעית אלא תחרות כוחנית, פיזית. ישנו
זכר אחד שולט ולו הרמון נשים.
לעומת הגורילה זכרי הבבון כמעט וזהים בגודלם לנקבות הבבון, כלומר
התחרות אינה פיזית כוחנית אלא תחרות זרעית ועל כן לזכר הבבון גודל האשכים גדול
ביחס לגוף. יחס זה מראה על חברה מתירנית שבה מתקיימים חיים פוליגמים, ובשל כך הזכר
צריך לגבור על זכרים אחרים על ידי איכות זרעית.
ומה לגבי האדם? זכר האדם גדול ב-20% לערך מגודלה של הנקבה, כלומר
האדם נמצא בין הגורילות לבבונים מבחינת גודל פיזי ביחס לאשכים, מצד אחד הוא אינו
גדול פיזית בצורה שמאפשרת שליטה מלאה ומצד שני הוא אינו זהה בגודלו דבר שמצריך
תחרות זרעית. גודל האשכים ביחס לגוף של זכר האדם הוא בינוני ,דבר שלא מאפשר תחרות
זרעית מלאה ומצד שני לא שליטה כוחנית מלאה. בשל כך האדם מצא דרך חיים שתאפשר לו
לקיים הפצה זרעית. דרך חיים זו היא המונוגמיה.
כשבוחנים את שאר המינים שחיים בדרך מונוגמית ניתן לזהות יחסים פיזיולוגים
זהים כמו אצל האדם, לדוגמה, הפינגווין שלולא המונוגמיה לא הייתה לו אפשרות לקיים
את הצאצא וכלה במינים נוספים שהמונוגמיה הבטיחה את קיומם.
אם כן אנו רואים כי יחסי הגודל בין זכרים לנקבות וגודל האשכים מלמדים
על התנהגות חברתית ואופן של בחירה זוגית.
האם לשיניים יש תפקיד במבנה החברתי?
בחברה הבנויה על כוחניות כמו בחברת הגורילות השיניים מהוות תפקיד נוסף
מעבר להיותן חותכות מזון. ניבי השיניים מהווים
כלי נשק במאבק על נקבות ומייצרים איום עבור האחרים.
אצל בני האדם מאז קדם, הניבים קטנו, התקצרו והפכו לפחות מחודדים. הניבים
של האדם אינם מהווים איום כלשהו. אחת הסיבות לכך היא משום שבחברה המונוגמית אין
תלות באלימות כדי להשיג נקבות. השיניים והניבים משקפים גם הם אופי של חיי חברה
ומבנה חברתי.
אם כן, מבנה השיניים מלמד על מאפיינים חברתיים לרבות מבנה מונוגמי או
פוליגמי.
ניתן ללמוד שהמראה הפיזי של בעלי החיים מלמד על מבנה החברה ובעיקר על היחסים הזוגיים.
הפזיולוגיה התפתחה כדי לשרת את צרכי בעלי החיים בדרך שבה הם יוכלו לשרוד באופן
היעיל והבטוח ביותר.
האבולוציה יצרה מערך קשרים ביולוגים שיבטיחו את ההקשרות ושיצרו
בהפעלתם תחושה ורגש שיבטיחו את הקרבתנו עבור אדם אחר. הרגש והתחושה שנוצרה בעקבות
הביולוגיה הינה מה שאנו מכנים "אהבה".
כדי שתתאפשר מונוגמיה חייבת להתקיים תחושת ה"אהבה"
האהבה באה לחזק את המונוגמיה מבחינה ביולוגית
לארי יאנג, מדען מוח טוען שהמוחות שלנו בנויים לזוגיות. האיברים
"פיתחו את המנגנון הדרוש ליצירת היקשרות רגשית."
את ההיקשרות מעוררים
האוקסיטוצין, המופק במגע אינטימי בקרב אנשים ובעלי חיים, והדופמין, האחראי לרגשות
החדווה
והשמחה. לכן האהבה היא תולדה של קוקטייל של חומרים כימיים שבאים לידי ביטוי
בקשרים זוגיים.
האם המונוגמיה יעילה עבור האדם, האם היא חשובה להישרדותו
של האדם?
מחקר, שנערך בראשותו של הקרדיולוג ד"ר אמין
דאוולה (
Daoulah), מצא כי גברים החיים עם יותר מאישה אחת
עלולים לסבול מעלייה של פי 4.6
למחלות לב. "יש ראיות לכך שלמונוגמיה יש השפעה בריאותית מיטיבה. שיעור מחלת
לב כלילית (CAD) ומחלות
עורקים, היה גבוה יותר אצל גברים פוליגמים מאשר אצל גברים מונוגמיים. הגברים
הפוליגמיים
היו בעלי סיכון מוגבר של פי 3.5 לחלות במחלות בעורק הראשי ופי 2.6 למחלות כלי דם.
בחירת בני
זוג
האדם הינו
יצור מונוגמי וזאת אנו רואים גם על סמך הראיות הפיזיות. אם כן, החשיבות הגדולה של
האדם היא בבחירת בני
זוג. אך כיצד האדם יודע אם הבחירה שהוא עשה
"נכונה", כיצד הוא יודע לבחור מבין כלל האפשרויות.
המאמר
"הפנים שלנו כמפתח לאהבה" מציג את היכולת של האדם לזהות פרמטרים יחודיים
וביולוגים אצל אדם אחר.
המפתח כאמור הוא במראה.
המראה
החיצוני מהווה "מפה" שבאמצעותה הפרט יכול לעשות בחירות כדוגמת בחירת בני
זוג.
בעידן
המודרני לאדם נוצרה בעיה, גודל ההצע שיש לאדם בבחירת בני זוג הולך וגדל ובעיית
הבחירה הולכת ומחריפה.
גידול
האוכלוסין בעולם, המעבר לעיר, העולם האינטרנטי והשפע גורם לאדם לעמוד בלי היכולת
לבחור. בעיית הבחירה
מול השפע והמגוון נקראת "הפרדוקס של הבחירה שאותה היטיב
להגדיר פרופ' ברי שוורץ". ובעיה זו תלך ותחריף עם
השנים.
חברת Facetrom
הינה הפיתרון היחידי והאופטימלי ביותר עבור הבחירות הנכונות ביותר.
Facetrom מנתחת את המראה של האדם ובאמצעות טכנולוגיה
מהפכנית היא מזהה את ההתאמה האופטימלית בין האנשים מבחינה ביולוגיות והיא מתאימה
את בן הזוג המתאים ביותר לכול אחד לפי הביולוגיה הייחודית לו.
Benshoof, L., Thornhill, R. The evolution of monogamy and concealed ovulation. Journal of Social and Biological
Structures. 1979;2:95–106
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה