הפנים שלנו כמפתח לאהבה

אחת הסוגיות המעסיקות את המין האנושי היא איך בוחרים בני זוג, ומהי הבחירה הנכונה?

הברירה הזוגית בתהליך האבולוציה הוא עקרון הקובע את ההתאמה הטובה ביותר במציאת בני זוג לשם הישרדות ורבייה. עקרון הברירה הזוגית היא הנחה כי שני זווגים יתפתחו כך שיצליחו למקסם את העברת הגנים האישיים שלהם הלאה לדורות הבאים.

לגבר יש תאי זרע רבים, קטנים וזריזים. ולאשה יש בציות מעטות, גדולות ונייחות. האישה משקיעה בנשיאת העובר וגידולו לאחר לידתו. הבדלים אלה גורמים לאסטרטגיות מיניות שונות, ולבחירות בני זוג משיקולים שונים.

הגבר חושק באשה פורייה דבר שיאפשר לו להגדיל את הייצוג הגנטי שלו לאורך דורות, והאישה חושקת בגנים טובים ויכולת לספק משאבים.  

לכל אדם הזיווג הייחודי המתאים לו על פי המערכות הביולוגיות שלו, וזו גם הסיבה שיש שונות במידת האטרקטיביות שבה אנו רואים בני זוג פוטנציאלים. מה שאטרקטיבי בעיני לא בהכרח אטרקטיבי בעיני האחר. התאמה ביולוגית טובה חייבת להיות דו כיוונית, דהיינו שהאישה מתאימה ביולוגית לגבר והגבר מתאים ביולוגית לאישה.

חכמתו של הטבע באה לידי ביטוי ביצירת פנים ייחודיות לכל אדם. הפנים הם איבר שבו מוצגת אינפורמציה רבה על האדם, ולמעשה הם משקפים את המערכות הביולוגיות שלו,  כמו: גנים, מערכת חיסון, הורמונים, מערכת השלד ועוד. הפנים הם כרטיס הביקור שלנו, הכל רשום בהם, ובאמצעותם נוכל ללמוד על האדם . בשל כך הפנים עשויים לעזור בבחירה ביולוגית טובה של בני זוג

כפי שצוין, לנשים ולגברים מאפיינים וצרכים שונים בבחירת בני זוג. עובדה זו מסבכת עוד יותר את הבחירה. מה שמתאים לגבר לא בהכרח מתאים לאישה, ולהיפך.

והיכן מקומם של התרבות, החינוך, האקלים וכו'? דוויס באס חקר 37 תרבויות וגילה שהשיקולים בבחירת בני זוג אצל גברים ונשים אינה תלויה בתרבות, בחינוך, בדת. מחקרים רבים מאוד הראו שהשיקולים הביולוגיים ראשונים בחשיבותם בהתאמה זוגית ולאחריה יבואו השיקולים האחרים. קרי, ההתאמה הביולוגית הינה תנאי ראשוני והכרחי להתאמה זוגית טובה, שמשמעה הישרדות ורבייה. על בסיס ההתאמה הביולוגית  הטובה בני הזוג יפתחו את מערכת היחסים ביניהם ויצרו את התכנים, הערכים והיחסים ביניהם. התאמה ביולוגית טובה תגדיל את הפוטנציאל להתנהלות זוגית טובה.

בשל כל אלה כדאי לאדם למקד את תשומת ליבו בבחירת בני זוג לפי ההתאמה הביולוגית לטובת רבייה מוצלחת ובריאות הצאצאים שיבטיחו הישרדות לדורות.

Buss,D. Sex differences in human mate preferences: Evolutionary hypotheses tested in 37 cultures. (1989). Behavioral and brain sciences,12,1-49. http://ewyner.com/psychology/Studies/Buss%20(1989).pdf

Michael J. Sheehan .,& Michael W. Nachman.Morphological and population genomic evidence that human faces have evolved to signal individual identity. Nature Communications, Article number:4800 doi:10.1038/ncomms5800 Received 17 April 2014 .Accepted 24 July 2014. Published 16 September 2014. http://www.nature.com/ncomms/2014/140916/ncomms5800/full/ncomms5800.html

האם את/ה מונוגמי או פוליגמי

מה אנחנו? מונוגמים (בן זוג אחד) או פוליגמים (ריבוי בני זוג)?

מבין כ 5000 מיני יונקים רק כ 4%  נחשבים כאלה ששומרים על קשר זוגיות קבוע לאורך תקופות ארוכות. ואיפה נמצא האדם? למרבה ההפתעה האדם הינו יצור חריג והוא נכלל מבין 4% מהיונקים שנחשבים מונוגמים. אז איך קרה שבני אדם הפכו להיות מונוגאמים.

למרות המבט הרומנטי שאנו אוהבים לחשוב בדבר בני הזוג, הסיבה למונוגמיות טמונה באבולציה.

על פי המחקרים, הסיבות על היותנו מונוגמים רבות ומגוונות, כמו, הימנעות מפגיעה בעוללים מפני זכרים דומיננטים שאינם האבות הביולוגיים, או בשל המשאבים והמאמצים הרבים הנדרשים בגידול הצאצא המחייב עיגום משאבים, ועוד.

האם ניתן לזהות את אופי החברה והזוגיות עפ"י המראה החיצוני? האם ניתן לדעת אם אופי החברה הוא מונוגמי או פוליגמי?

גודל האשכים וגודל הגוף הם גורמים קריטים המלמדים על ההתנהגות החברתית ואופי החברה.

אחד הדברים הראשונים שיש להביט בהם על מנת להבין אם החברה הינה מונוגמית או פוליגמית הוא יחסי המשקל והגודל הפיזי בין זכרים לנקבות.

ככל שהבדלי המשקל וגודל הגוף בין זכרים לנקבות גדול, כך ההתנהגות הפיזית ,האלימות, השליטה והכוחנות בקרב זכרים גדולה יותר, וזאת על מנת לזכות בנקבות. זכרי גורילה הם כבדים וגדולים כפי שניים מהנקבות, גורילות הם בעלי גודל אשכים קטן ביחס לגוף משום שהתחרות בין הזכרים היא אינה תחרות זרעית אלא תחרות כוחנית, פיזית. ישנו זכר אחד שולט ולו הרמון נשים.

לעומת הגורילה זכרי הבבון כמעט וזהים בגודלם לנקבות הבבון, כלומר התחרות אינה פיזית כוחנית אלא תחרות זרעית ועל כן לזכר הבבון גודל האשכים גדול ביחס לגוף. יחס זה מראה על חברה מתירנית שבה מתקיימים חיים פוליגמים, ובשל כך הזכר צריך לגבור על זכרים אחרים על ידי איכות זרעית.

ומה לגבי האדם? זכר האדם גדול ב-20% לערך מגודלה של הנקבה, כלומר האדם נמצא בין הגורילות לבבונים מבחינת גודל פיזי ביחס לאשכים, מצד אחד הוא אינו גדול פיזית בצורה שמאפשרת שליטה מלאה ומצד שני הוא אינו זהה בגודלו דבר שמצריך תחרות זרעית. גודל האשכים ביחס לגוף של זכר האדם הוא בינוני ,דבר שלא מאפשר תחרות זרעית מלאה ומצד שני לא שליטה כוחנית מלאה. בשל כך האדם מצא דרך חיים שתאפשר לו לקיים הפצה זרעית. דרך חיים זו היא המונוגמיה.

כשבוחנים את שאר המינים שחיים בדרך מונוגמית ניתן לזהות יחסים פיזיולוגים זהים כמו אצל האדם, לדוגמה, הפינגווין שלולא המונוגמיה לא הייתה לו אפשרות לקיים את הצאצא וכלה במינים נוספים שהמונוגמיה הבטיחה את קיומם. 

אם כן אנו רואים כי יחסי הגודל בין זכרים לנקבות וגודל האשכים מלמדים על התנהגות חברתית ואופן של בחירה זוגית.

האם לשיניים יש תפקיד במבנה החברתי?

בחברה הבנויה על כוחניות כמו בחברת הגורילות השיניים מהוות תפקיד נוסף מעבר להיותן  חותכות מזון. ניבי השיניים מהווים כלי נשק במאבק על נקבות ומייצרים איום עבור האחרים.

אצל בני האדם מאז קדם, הניבים קטנו, התקצרו והפכו לפחות מחודדים. הניבים של האדם אינם מהווים איום כלשהו. אחת הסיבות לכך היא משום שבחברה המונוגמית אין תלות באלימות כדי להשיג נקבות. השיניים והניבים משקפים גם הם אופי של חיי חברה ומבנה חברתי.

אם כן, מבנה השיניים מלמד על מאפיינים חברתיים לרבות מבנה מונוגמי או פוליגמי.

ניתן ללמוד שהמראה הפיזי של בעלי החיים מלמד על  מבנה החברה ובעיקר על היחסים הזוגיים. הפזיולוגיה התפתחה כדי לשרת את צרכי בעלי החיים בדרך שבה הם יוכלו לשרוד באופן היעיל והבטוח ביותר.

 האדם הינו יצור מונוגמי וכדי לקיים קשר מונוגמי עליו להיקשר לאדם אחר באופן כזה שיבטיח את הקרבתו עבור האדם האחר.

האבולוציה יצרה מערך קשרים ביולוגים שיבטיחו את ההקשרות ושיצרו בהפעלתם תחושה ורגש שיבטיחו את הקרבתנו עבור אדם אחר. הרגש והתחושה שנוצרה בעקבות הביולוגיה הינה מה שאנו מכנים "אהבה".

כדי שתתאפשר מונוגמיה חייבת להתקיים תחושת ה"אהבה" 

האהבה באה לחזק את המונוגמיה מבחינה ביולוגית

לארי יאנג, מדען מוח טוען שהמוחות שלנו בנויים לזוגיות. האיברים "פיתחו את המנגנון הדרוש ליצירת היקשרות רגשית." 

את ההיקשרות מעוררים האוקסיטוצין, המופק במגע אינטימי בקרב אנשים ובעלי חיים, והדופמין, האחראי לרגשות החדווה 

והשמחה. לכן האהבה היא תולדה של קוקטייל של חומרים כימיים שבאים לידי ביטוי בקשרים זוגיים.

האם המונוגמיה יעילה עבור האדם, האם היא חשובה להישרדותו של האדם?

מחקר, שנערך בראשותו של הקרדיולוג ד"ר אמין דאוולה ( Daoulah), מצא כי גברים החיים  עם יותר מאישה אחת 

עלולים לסבול מעלייה של פי 4.6 למחלות לב. "יש ראיות לכך שלמונוגמיה יש השפעה בריאותית מיטיבה.  שיעור מחלת 

לב כלילית (CAD) ומחלות עורקים, היה גבוה יותר אצל גברים פוליגמים מאשר אצל גברים מונוגמיים. הגברים 

הפוליגמיים היו בעלי סיכון מוגבר של פי 3.5 לחלות במחלות בעורק הראשי ופי 2.6 למחלות כלי דם.

בחירת בני זוג

האדם הינו יצור מונוגמי וזאת אנו רואים גם על סמך הראיות הפיזיות. אם כן, החשיבות הגדולה של האדם היא בבחירת בני 

זוג. אך כיצד האדם יודע אם הבחירה שהוא עשה "נכונה", כיצד הוא יודע לבחור מבין כלל האפשרויות.

המאמר "הפנים שלנו כמפתח לאהבה" מציג את היכולת של האדם לזהות פרמטרים יחודיים וביולוגים אצל אדם אחר. 

המפתח כאמור הוא במראה.

המראה החיצוני מהווה "מפה" שבאמצעותה הפרט יכול לעשות בחירות כדוגמת בחירת בני זוג.

בעידן המודרני לאדם נוצרה בעיה, גודל ההצע שיש לאדם בבחירת בני זוג הולך וגדל ובעיית הבחירה הולכת ומחריפה.

גידול האוכלוסין בעולם, המעבר לעיר, העולם האינטרנטי והשפע גורם לאדם לעמוד בלי היכולת לבחור. בעיית הבחירה 

מול השפע והמגוון נקראת "הפרדוקס של הבחירה שאותה היטיב להגדיר פרופ' ברי שוורץ". ובעיה זו תלך ותחריף עם 

השנים.

חברת Facetrom הינה הפיתרון היחידי והאופטימלי ביותר עבור הבחירות הנכונות ביותר.

Facetrom  מנתחת את המראה של האדם ובאמצעות טכנולוגיה מהפכנית היא מזהה את ההתאמה האופטימלית בין האנשים מבחינה ביולוגיות והיא מתאימה את בן הזוג המתאים ביותר לכול אחד לפי הביולוגיה הייחודית לו.

Benshoof, L., Thornhill, R. The evolution of monogamy and concealed ovulation. Journal of Social and Biological 

Structures. 1979;2:95–106